בניית אתרים לעורכי דין - אמון, תוכן וכללים

אדם שמחפש עורך דין נמצא כמעט תמיד בלחץ. יש תביעה, יש מכתב, יש חוזה שצריך לחתום מחר, והוא לא בוחר בנחת אלא רוצה לדעת מהר אם הגיע למקום הנכון.

לכן אתר של משרד עורכי דין נמדד קודם כול בבהירות. מי אתם, במה אתם עוסקים, האם טיפלתם במקרים כמו שלי, ואיך יוצרים קשר עכשיו.

המאמר עובר על מה שהאתר צריך לשדר, אילו עמודים חייבים להיות בו, איך כותבים תוכן משפטי שאנשים מבינים, ומה מגבילים כללי הפרסום בתחום.

למה עורך דין צריך אתר?

כי כמעט כל פנייה עוברת דרך בדיקה ברשת. גם לקוח שהגיע בהמלצה מחפש את השם לפני שהוא מתקשר, ומה שהוא מוצא קובע אם הוא ירים טלפון. משרד בלי אתר או עם אתר מיושן מאבד חלק מהפניות עוד לפני שהתקיימה שיחה אחת.

יש גם שיקול של נראות בחיפוש. אנשים מחפשים תחומים ספציפיים ולא שם של משרד, ובלי עמודים שעונים על החיפושים האלה המשרד פשוט לא מופיע שם.

האתר גם עושה סינון. תיאור ברור של תחומי העיסוק ושל סוגי הלקוחות חוסך שיחות עם פונים שאינם רלוונטיים, וזה זמן שווה במשרד עורכי דין.

ומעל הכול, הוא המקום היחיד שבשליטתכם. פרופילים באתרי דירוג ומדריכים משפטיים משנים כללים, והאתר הוא הנכס שלא תלוי באף אחד.

מה האתר צריך לשדר בעשר שניות?

שלושה דברים. באיזה תחום המשרד עוסק, מי עומד מאחוריו, ואיך פונים. כשמישהו נוחת מחיפוש בלחץ, הוא לא קורא עמוד שלם, אלא סורק. אם התשובות לשלוש השאלות האלה לא ברורות במסך הראשון, הוא חוזר לתוצאות ופונה למשרד אחר.

השאלה הראשונה נשמעת מובנת מאליה ולעיתים קרובות היא לא. משרד שכותב בכותרת שהוא מעניק ליווי משפטי מקיף לא אמר בעצם באיזה תחום הוא עוסק.

השאלה השנייה נענית עם תמונה ושם. עורכי דין רבים בוחרים אתר אנונימי ומכובד, ובתחום שכולו יחסי אמון זה פועל נגדם דווקא.

השאלה השלישית היא טכנית ופשוטה. מספר טלפון לחיץ בראש כל עמוד במובייל הוא ההבדל בין פנייה לבין חזרה לתוצאות החיפוש.

אילו עמודים חייבים להיות?

שישה. עמוד לכל תחום התמחות, עמוד לכל עורך דין במשרד, עמוד אודות עם סיפור המשרד, שאלות נפוצות, פרטי קשר ומיקום, ועמוד תוכן שעונה על שאלות מקדימות. הראשון הוא זה שמייצר את רוב התנועה, והרביעי הוא זה שמסיר את רוב ההתנגדויות.

השורה הרביעית היא זו שמפתיעה. שאלות על עלות ועל משך הליך מטרידות פונים יותר מכל דבר אחר, ומשרד שעונה עליהן בכנות מקבל שיחות בשלות יותר.

השורה האחרונה מייצרת תנועה בשלב מוקדם. מי שמחפש הסבר על זכות מסוימת עדיין לא בחר עורך דין, ומי שסיפק לו את ההסבר נמצא בעמדה טובה כשהוא יבחר.

בפרויקטים של בניית אתרים בהתאמה אישית למשרדי עורכי דין, המבנה הזה מוגדר באפיון. תבנית לעמוד תחום ותבנית לעמוד עורך דין הופכות כל הוספה עתידית למילוי שדות.

איך כותבים תוכן משפטי שמובן?

כותבים ללקוח ולא לעמיתים. במקום מונחים משפטיים וציטוטי סעיפים, מסבירים מה המצב, מה האפשרויות, כמה זמן זה לוקח ומה קורה בכל שלב. תוכן שכתוב בשפה מקצועית מדי משדר ידע לקולגות ומרחיק בדיוק את מי שמחפש עזרה ולא מכיר את השפה.

• לפתוח במצב של הלקוח ולא בהגדרה משפטית
• להסביר את התהליך בשלבים ולא בסעיפים
• לתת הערכת זמן ריאלית לכל שלב
• להסביר מה כרוך בעלות ומה משפיע עליה
• לציין מתי הפנייה דחופה ומתי אפשר להמתין
• לסיים במה עושים עכשיו, בצעד אחד

הפריט החמישי הוא בעל ערך מיוחד. הודעה על מועד או על התיישנות שהלקוח לא ידע עליהם היא בדיוק סוג המידע שגורם לו להרים טלפון מיד.

הפריט הרביעי דורש זהירות בניסוח, וכדאי לא לוותר עליו. הסבר על מה משפיע על העלות בלי לנקוב במחיר עונה על השאלה בלי להתחייב.

כדאי גם להוסיף הבהרה בסוף כל מאמר. משפט שמסביר שהתוכן הוא מידע כללי ואינו מהווה ייעוץ משפטי הוא נהוג, ומגן על שני הצדדים.

מה מותר לפרסם?

פרסום של עורכי דין בישראל כפוף לכללי לשכת עורכי הדין, שמגבילים בין היתר הבטחות תוצאה, השוואות למשרדים אחרים וניסוח שמייחס עליונות. הכללים משתנים מעת לעת, ולכן כדאי לאמת כל ניסוח שיווקי מול הגורם המוסמך לפני שהוא עולה לאתר.

הכלל הבטוח דומה לתחומים מקצועיים אחרים: לתאר ולא להבטיח. תיאור עובדתי של תחומי העיסוק, של הוותק ושל אופן העבודה עומד ברוב הדרישות.

גם בהצגת הצלחות צריך זהירות. תיאור מקרה שמאפשר לזהות לקוח או שמרמז על תוצאה מובטחת הוא בעייתי, וניסוח כללי בלי פרטים מזהים מתאים יותר.

מה שתמיד עובד הוא שקיפות בתהליך. הסבר על מה שהמשרד עושה ומה לא, ומה סביר לצפות, בונה אמון חזק יותר מכל טענה על מקצועיות.

איך מטפלים בפניות ובסודיות?

בטופס שמבקש מעט. שם, טלפון ותחום כללי מספיקים בהחלט, ואין צורך שהפונה יתאר את הבעיה בכתב. פרטים משפטיים שנשלחים בטופס נשמרים במייל ובמערכות שונות לפני שנוצר יחס עורך דין לקוח, וזה מצב שעדיף פשוט להימנע ממנו.

יש כאן גם שיקול המרה. טופס ארוך שמבקש לפרט את המקרה מרתיע, וטופס של שלושה שדות מקבל הרבה יותר פניות ומאפשר לברר את השאר בשיחה.

כדאי גם לציין מה קורה אחרי השליחה. משפט שמסביר תוך כמה זמן חוזרים מקטין את החרדה של מי שנמצא בלחץ, ומקטין פניות כפולות למשרדים נוספים.

ובכל מקרה, מהירות המענה קובעת. בתחום שבו הפונה לרוב פנה לשלושה משרדים, מי שחוזר ראשון מקבל את התיק בשיעור גבוה מאוד.

לכן שווה להגדיר נוהל פשוט. מי בודק את הפניות, באילו שעות, ותוך כמה זמן חוזרים, כי במשרד עסוק פנייה שנופלת בין הכיסאות היא לקוח שהלך למשרד אחר בלי שאף אחד ידע על כך.

מה עם קידום ופרסום ממומן?

שניהם עובדים, וכל אחד בטווח אחר. קידום אורגני מייצר תנועה קבועה ולוקח חודשים, ופרסום ממומן מייצר פניות מיד ועולה על כל קליק. בתחומים משפטיים תחרותיים המחיר לקליק גבוה, ולכן המיקוד והעמוד שאליו מפנים חשובים כאן יותר מאשר כמעט בכל תחום.

מה שקובע בקמפיין הוא לאן מגיעים. קליק יקר שנוחת בעמוד הבית של משרד שמפרט שמונה תחומים מתבזבז, ואותו קליק לעמוד התחום הספציפי ממיר הרבה יותר.

צריך גם לצפות לבדיקת מדיניות. מודעות בתחום המשפטי נבדקות בקפידה, וניסוח שמבטיח תוצאה או מרמז על ייעוץ מיידי נדחה לרוב, ולכן עדיף לנסח עובדתית מראש.

בשילוב נכון, גוגל אדס מכסה את הטווח הקצר בזמן שהאורגני נבנה. אחרי שנה, חלק גדול מהתנועה כבר מגיע בלי תשלום לכל קליק.

ובצד האורגני, העבודה מתחילה במבנה. קידום אתרים SEO למשרד עורכי דין נשען על עמוד לכל תחום ועל תוכן שעונה לשאלות מקדימות, ובלעדיהם אין על מה לבנות.

מי שמחפש עורך דין נמצא בלחץ. הוא לא קורא את האתר, הוא סורק אותו, ובעשר שניות מחליט אם להתקשר או לחזור לתוצאות.

אור פלתה, מנכ״ל U Digital Studio