קישורים פנימיים הם הכלי הזול ביותר להזזת דירוגים, והם גם המוזנח ביותר. הם לא עולים כסף, הם לא דורשים אישור מאף אחד, ואפשר לשנות אותם בכל רגע. ובכל זאת, ברוב האתרים הם נוצרו במקרה.
התוצאה נראית תמיד אותו דבר: עמוד הבית מקבל עשרות קישורים, עמוד שירות מרכזי מקבל שניים, ומאמר אקראי מלפני שנתיים מקבל חמישה כי מישהו אהב אותו. הכוח זורם למקומות הלא נכונים.
המאמר מסביר איך המנגנון עובד, איך מתכננים מפת קישורים במקום לקוות שתיווצר, ומה הכללים שקובעים אם קישור באמת מועיל.
מה קישור פנימי בעצם עושה?
הוא עושה שלושה דברים בבת אחת. הוא מוביל את הגולש לעמוד הבא, הוא מאפשר לגוגל לגלות את העמוד הזה, והוא מעביר אליו חלק מכוח הדירוג של העמוד שממנו הוא יוצא. השלישי הוא זה שמשפיע על דירוגים, והוא גם הפחות מובן.
המודל פשוט: כל עמוד מחזיק כמות כוח, שנכנסת אליו מקישורים חיצוניים ומעמוד הבית. הכוח הזה מתחלק בין הקישורים שיוצאים ממנו. עמוד עם עשרה קישורים יוצאים מעביר לכל אחד מהם פחות מעמוד עם שניים.
יש גם דעיכה במרחק. עמוד שנמצא שלושה קליקים מעמוד הבית מקבל הרבה פחות מעמוד שנמצא קליק אחד ממנו, ועמוד בעומק ארבע כמעט לא מקבל כלום.
לכן שתי המסקנות המעשיות הן: להגביל את מספר הקישורים בגוף התוכן, ולוודא שכל עמוד חשוב נמצא במרחק של עד שלושה קליקים מהבית.
לאיזה כיוון הקישורים צריכים לזרום?
ממאמרים אל עמודי השירות, ולא להפך. מאמר בבלוג הוא צובר כוח: הוא מושך תנועה ומקבל קישורים. עמוד שירות הוא צרכן כוח: הוא זה שצריך לדרג על ביטויים מסחריים. קישור בגוף התוכן שיוצא מעמוד שירות מוציא ממנו כוח שהוא זקוק לו.
| מהעמוד | אל | מותר |
|---|---|---|
| מאמר | עמוד שירות | כן, זה העיקר |
| מאמר | מאמר אחר | כן, במידה |
| מאמר | עמוד הבית | כן, בעוגן מגוון |
| עמוד שירות | כל מקום, בגוף התוכן | לא |
| עמוד הבית | כל מקום, בגוף התוכן | לא |
מה שפטור מהכלל הזה: תפריט ניווט, פוטר, פירורי לחם, כפתורי פעולה וקישורי קטגוריות. אלה חלק ממבנה האתר ולא קישורי תוכן, והם לא נספרים ככלל שנשבר.
הכלל נשמע נוקשה והוא מעשי מאוד. עמוד שירות שמפזר חמישה קישורים לתוכן מסביר מדוע הוא מתקשה לדרג, גם כשהתוכן שלו מצוין.
איך כותבים עוגן קישור נכון?
העוגן הוא הטקסט שעליו לוחצים, והוא אומר לגוגל על מה העמוד שבצד השני. הכלל הקשיח הוא שהוא חייב להיות ביטוי נקי שעומד בפני עצמו, בלי אות שימוש שנדבקת לתחילתו. "קישור על בחברת קידום" מלכלך את הביטוי ומאבד את הערך.
הפתרון היחיד הוא לנסח מחדש את המשפט כך שהביטוי יעמוד לבדו. במקום "כדאי להיעזר בחברת קידום אתרים מנוסה", כותבים "איך בוחרים חברת קידום אתרים", והביטוי נשאר שלם.
כלל שני הוא גיוון. עשרה מאמרים שמקשרים לאותו עמוד עם אותו עוגן בדיוק נראים אוטומטיים. עשרה מאמרים עם עשרה ניסוחים שונים מכסים עשרה ביטויים ונראים טבעיים.
וכלל שלישי: אף פעם לא "לחצו כאן" או "קרא עוד". הם לא אומרים כלום לגוגל ולא אומרים כלום לגולש שסורק את העמוד ומחליט אם ללחוץ.
כמה קישורים לשים בעמוד?
שלושה עד ארבעה בגוף מאמר באורך רגיל. זו לא מגבלה טכנית אלא חשבון: ככל שיש יותר קישורים יוצאים, כך כל אחד מעביר פחות. עשרים קישורים בעמוד אחד הופכים כל אחד מהם לכמעט חסר משמעות, וגם מקשים על הגולש להחליט.
המיקום חשוב לא פחות מהכמות. קישור בתוך פסקה זורמת, בהקשר שבו הוא באמת רלוונטי, שווה יותר מקישור ברשימת "קראו גם" בסוף העמוד שאף אחד לא מגיע אליה.
כדאי גם שהקישור יהיה מוקדם יחסית. קישור בשליש הראשון של המאמר מקבל יותר קליקים ונחשב רלוונטי יותר מקישור בפסקה האחרונה, גם כשהעוגן זהה.
וכשמדובר בעמוד מסחרי, הכיוון הפוך. עמוד שירות צריך לקבל קישורים ולא לפזר אותם, ולכן חברת קידום אתרים תתכנן שכל עמוד כזה יקבל לפחות שלושה עד חמישה קישורים ממאמרים שונים.
איך בונים מפת קישורים מראש?
מחליטים לכל מאמר לאיזה עמוד שירות הוא מחזק, עוד לפני שכותבים אותו. גיליון פשוט עם ארבע עמודות, שם המאמר, העמוד שהוא מקשר אליו, העוגן שישמש, והאם זה כבר בוצע, מחליף את המצב שבו הקישורים נוצרים במקרה ולא לפי תוכנית.
- מרכזים את כל עמודי השירות שרוצים לחזק
- מקצים לכל אחד מהם רשימת ביטויים מהמחקר, לשימוש כעוגנים
- לכל מאמר קיים או מתוכנן, מסמנים לאיזה עמוד הוא מקשר ובאיזה עוגן
- מוודאים שכל עוגן משמש לכל היותר פעמיים לאותו יעד
- בודקים שכל עמוד שירות מקבל לפחות שלושה קישורים נכנסים
- עוברים על מאמרים ישנים ומוסיפים להם קישור לעמוד הרלוונטי
השלב האחרון הוא זה שנותן את התוצאה המהירה ביותר. באתר עם חמישים מאמרים ישנים, הוספת קישור אחד בכל אחד מהם לעמוד שירות מרכזי משנה את מצבו של אותו עמוד תוך שבועות.
בפרויקטים גדולים זה הופך לחלק מהאפיון. בבניית אתרים לעסקים גדולים אנחנו מגדירים את מבנה האשכולות עוד לפני שנכתבה שורה, כי אחר כך זה שינוי יקר.
מה בודקים כדי לדעת שזה עובד?
שלושה דברים בלבד. שאין עמודים יתומים שאף עמוד באתר לא מקשר אליהם, שאין קישורים שבורים שמובילים לשגיאת 404, ושהעמודים החשובים מסחרית מקבלים יותר קישורים נכנסים מהעמודים השוליים. את שלושתם אפשר לבדוק בכלי סריקה, ובאתר קטן גם ידנית בתוך שעה.
עמוד יתום הוא הממצא החמור ביותר. מבחינת גוגל הוא כמעט לא קיים, כי אין שום דרך להגיע אליו מלבד מפת האתר, וזה איתות ברור שאף אחד באתר לא חושב שהוא חשוב.
קישורים שבורים הם הממצא הקל ביותר לתיקון והנפוץ ביותר. הם נוצרים כשעמוד נמחק או ששמו שונה, ובאתר שעובד שנים יש בדרך כלל עשרות כאלה שאף אחד לא שם לב אליהם.
בדיקה שכדאי לעשות בכל אתר לפחות פעם ברבעון. היא לוקחת פחות משעה, והיא מגלה גם בעיות שנוצרו בשקט אחרי שינוי תבנית או מחיקת תוכן.
מה עם קישורים יוצאים לאתרים אחרים?
ברירת המחדל היא לא לקשר. קישור לדומיין זר מוציא כוח מהאתר שלכם והוא לא חוזר. כשיש סיבה אמיתית, כמו מקור נתונים רשמי שמחזק את אמינות המאמר, מוסיפים אותו עם תגית שמונעת העברת כוח, ופותחים אותו בלשונית נפרדת.
המקרה הנפוץ ביותר שבו זה נדרש הוא תיק עבודות. קישור לאתר של לקוח הוא לגיטימי ואפילו רצוי, והוא צריך לצאת תמיד עם תגית nofollow. עשרות קישורים כאלה בלי התגית הם דפוס שלא כדאי לתת לגוגל.
יוצא מן הכלל שכדאי להכיר: קישור למקור מחקרי אמיתי מחזק את התוכן בעיני קוראים וגם בעיני מנועי AI, שמעדיפים מקורות שמצטטים. הערך הזה לרוב שווה את הכוח שיוצא.
וכשמריצים במקביל קמפיין, שווה לזכור שהקישורים הפנימיים משפיעים גם שם. עמוד נחיתה שמקושר היטב מהאתר נטען מהר יותר ומקבל ציון איכות טוב יותר, וזה מוזיל קידום ממומן בגוגל בלי לגעת בהצעות המחיר.
אתר בלי תוכנית קישורים הוא אתר שבו הכוח זורם לאן שנוח, ולא לאן שמרוויחים ממנו.
אור פלתה, מנכ״ל U Digital Studio
שאלות ותשובות
מה זה קישור פנימי?
קישור מעמוד אחד באתר לעמוד אחר באותו אתר. הוא עושה שלושה דברים: מוביל את הגולש הלאה, מאפשר לגוגל לגלות את העמוד, ומעביר אליו חלק מכוח הדירוג של העמוד שממנו הוא יוצא. השלישי הוא זה שמשפיע על דירוגים.
כמה קישורים פנימיים לשים במאמר?
שלושה עד ארבעה בגוף מאמר באורך רגיל. זו לא מגבלה טכנית אלא חשבון: ככל שיש יותר קישורים יוצאים כך כל אחד מעביר פחות כוח. עשרים קישורים בעמוד אחד הופכים כל אחד מהם לכמעט חסר משמעות.
האם מותר לקשר מעמוד שירות לעמודים אחרים?
לא בגוף התוכן. עמוד שירות הוא צרכן כוח ולא צובר כוח, וקישור שיוצא ממנו מוציא ממנו כוח שהוא זקוק לו כדי לדרג. תפריט הניווט, הפוטר, פירורי הלחם וכפתורי הפעולה פטורים מהכלל הזה, כי הם מבנה ולא תוכן.
איך כותבים עוגן קישור נכון?
העוגן חייב להיות ביטוי נקי שעומד בפני עצמו, בלי אות שימוש שנדבקת לתחילתו. הפתרון היחיד הוא לנסח מחדש את המשפט כך שהביטוי יעמוד לבדו. חשוב גם לגוון: עשרה מאמרים עם אותו עוגן בדיוק נראים אוטומטיים.
מה זה עמוד יתום?
עמוד שאף עמוד אחר באתר לא מקשר אליו. מבחינת גוגל הוא כמעט לא קיים, כי אין דרך להגיע אליו מלבד מפת האתר, וזה איתות ברור שאף אחד באתר לא חושב שהוא חשוב. זה הממצא החמור ביותר בבדיקת קישוריות.
כמה קישורים נכנסים צריך עמוד שירות?
לפחות שלושה עד חמישה, ממאמרים שונים ובעוגנים שונים. עמוד שירות שמקבל קישור אחד בלבד נראה שולי לעומת עמודים אחרים באתר, ולכן קשה לו לדרג על ביטויים מסחריים גם כשהתוכן שלו מצוין.
האם כדאי לקשר לאתרים אחרים?
ברירת המחדל היא לא. קישור לדומיין זר מוציא כוח מהאתר והוא לא חוזר. כשיש סיבה אמיתית, כמו מקור נתונים רשמי שמחזק את אמינות המאמר, מוסיפים אותו עם תגית nofollow ופותחים בלשונית נפרדת. קישורי תיק עבודות תמיד nofollow.
איך מתחילים לבנות מפת קישורים באתר קיים?
עוברים על המאמרים הישנים ומוסיפים לכל אחד קישור אחד לעמוד השירות הרלוונטי. באתר עם חמישים מאמרים זו עבודה של כמה שעות, והיא נותנת את התוצאה המהירה ביותר בקידום אורגני, לרוב בתוך שבועות.
