NETO - אתר רב לשוני בחמש שפות

איך בנינו את זה

כיווניות ברמת הרכיב

כל רכיב נבנה מלכתחילה כך שהוא יודע להתהפך, במקום לכתוב מערכת כללים נפרדת לכל שפה.
זה הפתרון היחיד שמחזיק כשמוסיפים שפה שישית, ואחרת כל שפה חדשה היא פרויקט. בניית אתרים רב לשוניים נופלת ברמת הרכיב, ולא ברמת העמוד.

טיפוגרפיה לחמש מערכות כתב

עברית, ערבית, לטינית וקירילית דורשות התייחסות שונה לגובה שורה, למרווח ולמשקל. גופן
שנראה טוב בעברית יכול להיראות דחוס בערבית או רחב מדי ברוסית. נדרשה עבודה נפרדת לכל
מערכת כתב.

ניהול תוכן בחמש שפות

האתגר התפעולי גדול לא פחות מהטכני. תוכן שמתעדכן בשפה אחת ולא באחרות מייצר אתר
שחלקו מעודכן וחלקו לא. המבנה נבנה כך שברור מה תורגם ומה לא, במקום שזה יתגלה במקרה.

מספרים וכתובות בטקסט מעורב

מספר טלפון או כתובת אימייל בתוך משפט בעברית או בערבית הם מלכודת קלאסית - סימני
הפיסוק קופצים למקום הלא נכון. הטיפול נעשה ברמת הרכיב, כך שגם תוכן שנוסף בעתיד
מתנהג נכון.

מה שהיה קשה כאן

הקושי הגדול היה בדיקה. אתר בחמש שפות דורש לבדוק כל עמוד חמש פעמים, ופגם שמופיע רק
בערבית לא יתגלה בבדיקה בעברית או באנגלית.

בפועל זה אומר שזמן הבדיקה בפרויקט כזה ארוך משמעותית מזמן הבדיקה בפרויקט רגיל, וזה
צריך להילקח בחשבון בתכנון מראש. פרויקט רב לשוני שמתוקצב כמו פרויקט חד לשוני נגמר
תמיד באותו מקום: השפות המשניות נשארות פחות בדוקות.

מה שלמדנו כאן

המסקנה המרכזית מהפרויקט היא שרב לשוניות היא החלטה ארכיטקטונית ולא פיצ'ר. אם היא
נכנסת באפיון, היא כמעט לא עולה יותר. אם היא נכנסת אחרי שהאתר נבנה, היא בנייה מחדש
שמתחפשת לתוספת. אתר תדמית שעובד בכמה שפות נקבע בארכיטקטורה, ולא בתוסף שמוסיפים בסוף.

לכן זו שאלה שאנחנו שואלים היום בכל אפיון, גם כשהלקוח מדבר על אתר בעברית בלבד:
האם יש סיכוי שתרצו שפה נוספת בעתיד. התשובה משנה החלטות שקשה לשנות אחר כך. פרויקטים נוספים בתיק שלנו נבנו בשפה אחת, וגם בהם השאלה הזו נשאלת.

עוד דבר שראוי לציין: באתר בחמש שפות גם ניהול הכתובות הופך למורכב. כל עמוד קיים
בחמש גרסאות, וצריך שכל אחת מהן תהיה מקושרת נכון לאחיות שלה. טיפול לא נכון בזה מייצר
עמודים כפולים שמתחרים זה בזה.