פירורי לחם הם שורת הקישורים הקטנה בראש העמוד שמראה איפה אתם נמצאים במבנה האתר. השם מגיע מהסיפור על הנזל וגרטל, ובאתרים הם עושים בדיוק את זה: מסמנים את הדרך חזרה.
הם נראים כמו פרט עיצובי קטן, ולמעשה הם עושים שלושה דברים שונים בבת אחת: משפרים ניווט, מייצרים קישורים פנימיים אמיתיים, ומופיעים בתוצאות החיפוש במקום הכתובת הגולמית.
המאמר עובר על שלושת התפקידים, על איך מיישמים אותם נכון בעברית, ועל השאלה מתי הם בכלל נדרשים ומתי הם סתם מוסיפים רעש. בסוף גם רשימת הטעויות שחוזרות כמעט בכל אתר שאנחנו בודקים, ורובן תיקון של דקות.
שווה לומר מראש מה הם לא. הם לא תחליף לתפריט ניווט ולא פתרון לאתר שהמבנה שלו לא ברור. כשגולש לא מבין איפה הוא נמצא גם עם פירורי לחם, הבעיה היא בהיררכיה עצמה, והשורה הזאת רק חושפת אותה במקום להסתיר.
מה פירורי לחם עושים בפועל?
שלושה דברים במקביל. הם אומרים לגולש איפה הוא נמצא ומאפשרים לו לעלות רמה בלי ללחוץ על חזור. הם מייצרים קישור פנימי לכל עמוד אב, וכך מחזקים את עמודי הקטגוריה. והם מופיעים בתוצאות החיפוש ומחליפים את הכתובת הגולמית, מה שמשפר את אחוז ההקלקה.
התפקיד השני הוא זה שהכי פחות מדברים עליו ושהכי משפיע על קידום. בקטלוג עם מאות מוצרים, כל עמוד מוצר מקשר לקטגוריה שלו דרך פירורי הלחם, וכך הקטגוריה מקבלת מאות קישורים פנימיים בלי שמישהו כתב אותם.
התפקיד השלישי דורש סימון סכמה. בלי הסימון, גוגל תציג את הכתובת הגולמית מתחת לכותרת, ועם הסימון היא מציגה נתיב קריא כמו בית ואז קטגוריה ואז המוצר.
והתפקיד הראשון הוא היחיד שהגולש מרגיש. הוא בולט במיוחד למי שהגיע ישירות מגוגל לעמוד עמוק ולא עבר בעמוד הבית, וזה בדיוק רוב התנועה האורגנית.
איך זה עובד בעברית?
הנתיב מתחיל מימין ומתקדם שמאלה, בדיוק כמו כיוון הקריאה בעברית. הפריט הראשון, בית, נמצא בקצה הימני של השורה, והעמוד הנוכחי בקצה השמאלי שלה. גם החץ המפריד מצביע שמאלה, ולא ימינה כמו באתרים באנגלית. זו טעות שחוזרת בהרבה תבניות מיובאות ואף אחד לא טורח לתקן.
הטעות הזאת נראית קטנה והיא בולטת מיד לעין ישראלית. שורה שמתחילה משמאל בעמוד שכולו מימין לשמאל מרגישה שבורה, גם למי שלא יודע להסביר למה.
בתבניות רבות זה תוקן ובחלקן לא. הבדיקה לוקחת שנייה: לפתוח עמוד עמוק ולראות אם המילה בית מופיעה מימין. אם היא משמאל, יש מה לתקן.
העמוד האחרון בנתיב, זה שאתם נמצאים בו, לא צריך להיות קישור. הוא מסמן מיקום ולא יעד, וקישור שמוביל לעמוד שאתם כבר בו רק מבלבל.
מתי פירורי לחם באמת נדרשים?
כשיש היררכיה אמיתית באתר. חנות עם קטגוריות ותת קטגוריות, קטלוג שירותים עם עמודי משנה, או אתר תוכן עם נושאים ותת נושאים, בכולם הם מוסיפים ערך ברור. באתר של שישה עמודים שטוחים הם לא מוסיפים כלום ורק מוסיפים שורה.
| סוג האתר | נדרש | למה |
|---|---|---|
| חנות עם קטגוריות | מאוד | היררכיה עמוקה, מאות עמודים |
| אתר שירותים עם עמודי משנה | כן | מחזק את עמוד השירות הראשי |
| בלוג עם קטגוריות | כן | מחבר בין מאמר לקטגוריה |
| אתר תדמית שטוח | לא | אין למה לחזור, התפריט מספיק |
| דף נחיתה בודד | לא | מסיח מהפעולה היחידה |
השורה האחרונה חשובה. עמוד נחיתה נועד לפעולה אחת, וכל אלמנט ניווט נוסף הוא דרך לצאת ממנו. שם דווקא מקובל להסיר את התפריט ואת פירורי הלחם ולהשאיר את המסר בלבד.
בעולם החנויות הם קרובים לחובה. הם מייצרים את הקישורים לקטגוריות, שהם בדרך כלל העמודים המסחריים החשובים ביותר, ולכן קידום אתרים לקטלוג נשען עליהם יותר משנדמה.
איפה ממקמים אותם בעמוד?
בראש התוכן, מעל הכותרת הראשית ומתחת לתפריט. זה המקום שגולשים מצפים למצוא אותם בו, וזה גם המקום שבו הם עוזרים למי שהגיע ישירות מגוגל להבין איפה הוא נחת. מיקום בתחתית העמוד כמעט מבטל את התועלת שלהם.
מבחינת עיצוב, הם צריכים להיות קטנים וברורים אבל לא בלתי נראים. טקסט אפור בהיר מדי מכשיל אותם בשני הכיוונים: הגולש לא רואה אותם, וזו גם בעיית נגישות.
במובייל אפשר לקצר. במסך צר, נתיב של ארבע רמות נשבר לשתי שורות, ולכן מקובל להציג רק את הרמה שמעל, בצורת חץ שמוביל אחורה. זה שומר על התועלת בלי לגזול מקום.
מה שלא כדאי הוא לשכפל את הכותרת. פירור אחרון שזהה במדויק לכותרת הראשית מייצר חזרה מיותרת, ואפשר לקצר אותו לגרסה קצרה יותר של שם העמוד.
מה זה סימון הסכמה ולמה הוא חשוב?
זה קוד נסתר בעמוד שאומר לגוגל שהשורה הזאת היא נתיב ניווט ולא סתם טקסט. בלעדיו גוגל תציג בתוצאות את הכתובת הגולמית של העמוד, ואיתו היא מציגה נתיב קריא בעברית. ההבדל בתצוגה נראה קטן והוא משפיע על אחוז ההקלקה, במיוחד בכתובות ארוכות ומסורבלות.
רוב תוספי הקידום מייצרים את הסימון הזה אוטומטית, וצריך רק לוודא שהוא קיים ושהוא לא כפול. שני מקורות שמייצרים אותו במקביל, למשל תבנית ותוסף, גורמים לגוגל להתעלם משניהם.
הבדיקה נעשית בכלי בדיקת התוצאות העשירות של גוגל. הוא מציג אם הסימון זוהה, ואם יש בו שגיאות. זו בדיקה של דקה שכדאי לעשות על עמוד מכל סוג באתר.
שגיאה נפוצה שם היא נתיב שלא תואם למציאות. כשהסימון מצהיר על קטגוריה שהעמוד לא באמת נמצא תחתיה, זו סתירה, ובמקרים כאלה עדיף בלי סימון מאשר עם סימון שגוי.
מהן הטעויות הנפוצות?
ארבע חוזרות כמעט בכל אתר. כיוון הפוך בעברית, פירור אחרון שהוא קישור לעמוד הנוכחי, נתיב עמוק מדי עם חמש רמות, ופירורי לחם שמציגים היררכיה שלא קיימת באמת בכתובת. כל אחת מהן מבלבלת או את הגולש או את גוגל.
- כיוון הפוך. בית משמאל וחץ שמצביע ימינה בעמוד עברי
- הפירור האחרון כקישור. מוביל לעמוד שאתם כבר בו
- נתיב עמוק מדי. מעל שלוש או ארבע רמות זה כבר לא עוזר
- היררכיה מומצאת. הנתיב לא תואם למבנה הכתובות בפועל
- סימון כפול. גם תבנית וגם תוסף, וגוגל מתעלמת משניהם
- ניגודיות נמוכה. אפור בהיר שגם לא נראה וגם נכשל בנגישות
הרביעית היא המעניינת מבחינת מבנה. כשהנתיב מציג היררכיה שלא קיימת בכתובות, זה סימן שמבנה האתר לא הוגדר היטב מלכתחילה, ופירורי הלחם רק חשפו את זה.
בפרויקטים של בניית אתרים וורדפרס אנחנו מגדירים את ההיררכיה לפני שמייצרים עמוד ראשון, וכך פירורי הלחם משקפים מבנה אמיתי במקום להיות שכבה שהודבקה מעליו.
האם הם משפיעים על הדירוג?
בעקיפין, דרך שלושה מסלולים. הם מייצרים קישורים פנימיים שמחזקים את עמודי הקטגוריה, הם מקטינים את עומק הניווט כך שכל עמוד קרוב יותר לבית, והם משפרים את אחוז ההקלקה בתוצאות. אף אחד מהם אינו גורם דירוג ישיר, ושלושתם מצטברים.
המסלול הראשון הוא המשמעותי ביותר באתרים גדולים. עמוד קטגוריה שמקבל קישור מכל מוצר שתחתיו הוא עמוד חזק, וזה קורה אוטומטית ברגע שפירורי הלחם מיושמים נכון.
המסלול השני עוזר לגוגל להבין את מבנה האתר. נתיב ברור אומר איזה עמוד הוא אב ואיזה בן, וזה בדיוק המידע שמאפשר לה להעריך את החשיבות היחסית של כל עמוד.
בסך הכל מדובר ברכיב זול שנעשה פעם אחת. הוא לא יהפוך אתר חלש לחזק, והיעדרו באתר עם היררכיה עמוקה הוא הזדמנות שמפספסים בלי סיבה. בכל פרסום דיגיטלי שנשען על תנועה אורגנית זה חלק מהבסיס.
פירורי לחם הם שורה אחת של קוד שמייצרת מאות קישורים פנימיים. אין הרבה דברים בקידום עם יחס כזה.
אור פלתה, מנכ״ל U Digital Studio
שאלות ותשובות
מה זה פירורי לחם באתר?
שורת קישורים קטנה בראש העמוד שמראה איפה אתם נמצאים במבנה האתר, למשל בית ואז קטגוריה ואז מוצר. היא עושה שלושה דברים: מאפשרת ניווט חזרה, מייצרת קישורים פנימיים לעמודי האב, ומופיעה בתוצאות החיפוש.
לאיזה כיוון פירורי לחם בעברית?
מימין לשמאל, בדיוק כמו כיוון הקריאה. הפריט הראשון, בית, נמצא בקצה הימני והעמוד הנוכחי בקצה השמאלי, והחץ המפריד מצביע שמאלה. תבניות מיובאות רבות משאירות את הכיוון ההפוך, וזו טעות שבולטת מיד לעין ישראלית.
האם כל אתר צריך פירורי לחם?
לא. הם חיוניים באתרים עם היררכיה אמיתית: חנויות עם קטגוריות, קטלוגי שירותים עם עמודי משנה, ובלוגים עם קטגוריות. באתר תדמית שטוח של שישה עמודים הם לא מוסיפים כלום, ובדף נחיתה הם דווקא מסיחים מהפעולה.
איפה ממקמים אותם בעמוד?
בראש התוכן, מעל הכותרת הראשית ומתחת לתפריט. שם גולשים מצפים למצוא אותם, וזה גם המקום שעוזר למי שהגיע ישירות מגוגל לעמוד עמוק להבין איפה הוא נחת. מיקום בתחתית העמוד מבטל כמעט לגמרי את התועלת.
האם הפירור האחרון צריך להיות קישור?
לא. העמוד האחרון בנתיב הוא זה שאתם נמצאים בו, והוא מסמן מיקום ולא יעד. קישור שמוביל לעמוד הנוכחי מבלבל את הגולש ולא מוסיף כלום. גם בסימון הסכמה מקובל להשאיר את הפריט האחרון בלי כתובת.
למה צריך סימון סכמה לפירורי לחם?
כי הוא מה שגורם לגוגל להציג נתיב קריא בתוצאות במקום את הכתובת הגולמית. ההבדל משפיע על אחוז ההקלקה, במיוחד בכתובות ארוכות. רוב תוספי הקידום מייצרים את הסימון אוטומטית, וצריך רק לוודא שהוא קיים ולא כפול.
האם פירורי לחם משפיעים על הדירוג?
בעקיפין, בשלושה מסלולים: הם מייצרים קישורים פנימיים שמחזקים את עמודי הקטגוריה, מקטינים את עומק הניווט כך שכל עמוד קרוב יותר לבית, ומשפרים את אחוז ההקלקה בתוצאות. אף אחד מהם אינו גורם דירוג ישיר, ושלושתם מצטברים.
מה עושים איתם במובייל?
מקצרים. במסך צר נתיב של ארבע רמות נשבר לשתי שורות ותופס מקום יקר, ולכן מקובל להציג רק את הרמה שמעל בצורת חץ שמוביל אחורה. זה שומר על התועלת העיקרית, שהיא היכולת לעלות רמה, בלי לגזול שטח.
