קידום אתרים אפור - איפה עובר הגבול ומה הסיכון

האזור האפור בקידום אתרים הוא כל מה שההנחיות של גוגל לא אוסרות במפורש ובכל זאת קיים כדי להשפיע על האלגוריתם ולא על הגולש. זה תיאור מעורפל בכוונה, כי גם המציאות שם מעורפלת.

מה שהופך אותו למסוכן הוא לא שהוא אסור, אלא שהגבול זז. שיטות שהיו מקובלות לגמרי לפני עשור נחשבות היום להפרה מפורשת, וההגדרה עודכנה בדיעבד בלי שאף אחד שלח הודעה.

המאמר עובר על השיטות הנפוצות באזור הזה, על הסיכון בכל אחת, ועל השאלה המעשית: מתי בכלל יש הצדקה לשקול אותן.

מה הופך שיטה לאפורה?

העובדה שהיא נועדה לאלגוריתם ולא לגולש, בלי שהיא אסורה במפורש. שיטה לבנה משרתת קודם כל את מי שקורא, ושיטה שחורה מנסה לרמות באופן ברור. באמצע נמצא כל מה שקיים רק כדי לייצר איתות, ושאף אחד לא היה עושה בלי מנוע חיפוש.

המבחן הפשוט שאנחנו משתמשים בו: האם השיטה הזאת הייתה קיימת אילו גוגל לא הייתה קיימת. תוכן טוב היה נכתב בכל מקרה. חילופי קישורים בין אתרים שאין ביניהם שום קשר, לא.

מבחן שני, פרקטי לא פחות: האם הייתם מספרים ללקוח בדיוק מה עשיתם, במילים שלכם. כשהתשובה דורשת ניסוח זהיר, זה כבר סימן.

מה שחשוב להבין הוא שהאזור הזה מצטמצם. עם כל שיפור באלגוריתם, שיטות שהיו אפורות נעשות מזוהות ומטופלות, והמרווח שבו אפשר להשפיע בלי לתת ערך אמיתי הולך ונסגר.

אילו שיטות נחשבות אפורות?

בעיקר כאלה שנוגעות לקישורים ולתוכן בהיקף. רכישת קישורים בתחפושת של פוסט אורח, חילופי קישורים הדדיים בין אתרים לא קשורים, תוכן שנוצר בכמות כדי לתפוס ביטויים, ואתרי לוויין שכל תפקידם לקשר לאתר הראשי. לכל אחת רמת סיכון שונה.

השורה החמישית ראויה להבחנה. לבקש מלקוח מרוצה להשאיר ביקורת זה לגיטימי לחלוטין. להציע תמורה עבור ביקורת, או לסנן כך שרק המרוצים יתבקשו, זה כבר אזור אחר לגמרי.

השורה האחרונה מדגימה משהו מעניין: יש שיטות אפורות שהן בעיקר בזבוז זמן. הוספת מאתיים מילים למאמר קיים בלי שיש מה להוסיף לא תזיז דירוג ולא תזיק, היא פשוט לא תעשה כלום.

מה הסיכון האמיתי?

לא עונש ידני אלא ירידה שקטה. רוב הפגיעות היום מגיעות מעדכון אלגוריתם שמזהה דפוס ומפסיק לספור אותו, ואין על כך הודעה בשום מקום. האתר פשוט מאבד דירוגים בשבוע מסוים, ומי שלא יודע במה מדובר מחפש חודשים אחרי סיבה טכנית.

זה גרוע יותר מעונש מוצהר. עונש ידני מופיע בהתראות ב-Search Console, יש לו סיבה מוגדרת ויש תהליך ערעור. ירידה אלגוריתמית לא מסבירה כלום, ולפעמים לוקח חודשים רק להבין מה קרה.

הסיכון השני הוא תלות. אתר שהדירוג שלו נשען על איתותים שנרכשו צריך להמשיך לרכוש אותם, ואם מפסיקים, הוא נסוג. זה הופך את הקידום להוצאה שוטפת שלא מצטברת לנכס.

והשלישי הוא ירושה. עסק שמחליף ספק ומגלה שהקודם עבד באזור האפור מקבל אתר עם פרופיל קישורים בעייתי, וניקוי שלו לוקח זמן ולא תמיד מצליח במלואו.

למה בכל זאת אנשים בוחרים בזה?

בגלל לחץ זמן ותחרות. עסק שרואה מתחרה מטפס מהר, או שצריך תוצאה לפני סוף הרבעון, מחפש קיצור דרך. בשווקים תחרותיים במיוחד השיטות האלה אכן עובדות בטווח הקצר, ולהתעלם מזה לא כנה. השאלה היא כמה זמן הטווח הקצר נמשך.

יש גם מקרים שבהם אנשים לא יודעים בכלל שהם באזור הזה. ספק שמציע חבילת קישורים במחיר נוח לא תמיד מסביר מאיפה הם מגיעים, והלקוח מגלה את זה רק כשמשהו קורה.

וקיים גם שיקול של סוג נכס. אתר שנועד לחיות שנתיים בפרויקט חד פעמי הוא מקרה אחר מאתר של עסק שמתפרנס ממנו. לא בכל מצב מדובר באותה מידת סיכון, וזו החלטה שצריך לקבל במודע.

בעסק שהאתר שלו הוא ערוץ המכירה המרכזי, החישוב פשוט. הסיכון הוא לא קנס, הוא אובדן זרם הפניות שהעסק חי ממנו, ולכן כמעט אף פעם אין לזה הצדקה.

איך מזהים שספק עובד באזור הזה?

שואלים מאיפה מגיעים הקישורים ומבקשים רשימה. ספק שעובד לפי הכללים עונה בלי היסוס, כי אין מה להסתיר. ספק שמדבר על שיטות ייחודיות, על קשרים עם בעלי אתרים או שמסרב לפרט, נמצא כמעט תמיד באזור שכדאי לדעת עליו מראש.

• קצב לא טבעי. עשרות קישורים בחודש לאתר קטן
• קישורים מתחומים לא קשורים. אתר בישול שמקשר לרואה חשבון
• עוגנים מדויקים מדי. אותו ביטוי בדיוק בכל קישור
• אתרים שכל תוכנם קישורים. ניכר במבט אחד
• סירוב להראות דוח מלא. אין סיבה לגיטימית לסרב
• מחיר נמוך במיוחד. קישורים איכותיים לא נוצרים בזול

הפריט השלישי הוא הסימן הכי מובהק שאפשר לראות מבחוץ. קישורים שנוצרו בדרך טבעית מגוונים בניסוח: חלקם שם המותג, חלקם כתובת האתר, וחלקם ניסוחים שונים. אחידות מלאה היא דפוס שקל לזהות.

בדיקה שאפשר לעשות בעצמכם: לפתוח את דוח הקישורים ב-Search Console ולעבור על עשרים המקורות המובילים. אם רובם אתרים שאתם לא מכירים ושאין להם קשר לתחום, יש שם משהו.

מה עושים כשמגלים עבר בעייתי?

עוצרים את הפעילות שיצרה את זה, ומעריכים את הנזק לפני שממהרים לפעול. ברוב המקרים גוגל פשוט מתעלמת מקישורים חסרי ערך, ואין צורך בשום פעולה דרמטית. הכלי לדחיית קישורים מיועד למקרים אמיתיים של עונש ידני, ולא לניקוי שגרתי.

השלב הראשון הוא לבדוק אם יש בכלל עונש. התראות ידניות מופיעות ב-Search Console, וכשאין שם כלום, מדובר בירידה אלגוריתמית ולא בעונש, והטיפול שונה לגמרי.

כשאין עונש, הגישה הנכונה היא בנייה מחדש ולא ניקוי. משקיעים בתוכן ובסמכות אמיתית, וככל שהחלק הזה גדל, משקלם היחסי של האיתותים הישנים יורד עד שהם לא רלוונטיים.

בפרויקטים כאלה אנחנו מתחילים תמיד מהאתר עצמו. עבודת קידום אתרים אורגני בגוגל על יסודות נקיים מייצרת בסיס שאפשר לבנות עליו, במקום לרדוף אחרי בעיות שנוצרו קודם.

מה עושים כשצריך תוצאה מהר?

פותחים ערוץ שנועד לזה. הסיבה העיקרית שאנשים נכנסים לאזור האפור היא לחץ זמן, ולכך יש פתרון ישיר: קמפיין ממומן מייצר פניות מהיום הראשון בלי לסכן שום דבר. הוא עולה כסף, וזה מחיר ידוע מראש ולא סיכון שמתגלה בדיעבד.

השילוב הזה הוא מה שמאפשר סבלנות. כשיש זרם פניות שוטף מהערוץ הממומן, אין לחץ לקצר דרכים באורגני, ואפשר לתת לו את החודשים שהוא צריך כדי להבשיל.

בפועל, קידום אתרים ממומן בגוגל הוא הגשר הנפוץ ביותר שאנחנו בונים ללקוחות בשנה הראשונה, ובמקביל התקציב שלו יורד ככל שהאורגני מתחיל לייצר.

והמרכיב השלישי הוא האתר עצמו. שיפור שיעור ההמרה מייצר יותר פניות מאותה תנועה בדיוק, ולכן פרויקטים של בניית אתרים לעסקים נותנים תוצאה מהירה יותר מכל טקטיקת קידום, בלי שום סיכון.

השאלה אינה אם השיטה עובדת היום. השאלה היא מה יקרה לעסק ביום שהיא תפסיק לעבוד.

אור פלתה, מנכ״ל U Digital Studio