חגי רחביה - אתר תדמית לאמן מוזיקה

איך בנינו את זה

המוזיקה במרכז

מי שמגיע לאתר של אמן רוצה לשמוע. הנגישות למוזיקה ולווידאו מיידית ולא מוסתרת מאחורי
תפריט, כי זה המוצר וזו הסיבה שהמבקר כאן. בניית אתר תדמית לאמן מתחילה בנגישות ליצירה, ולא בביוגרפיה.

מסלול נפרד להזמנות

לצד התוכן, יש מסלול ברור למי שבא לעניין מקצועי. הוא לא מתחרה בתוכן ולא מוסתר,
והוא מדבר בשפה אחרת לגמרי.

הופעות ולוח מופעים

לוח המופעים הוא רכיב שמושך חזרה לאתר. הוא נבנה כך שקל לעדכן אותו, כי לוח לא מעודכן
משדר שהאמן לא פעיל וזה מזיק יותר מהיעדר לוח לגמרי.

אזור מכירה למי שרוצה

לאתר יש גם צד מסחרי עבור מי שרוצה לרכוש. הוא קיים בלי לדחוף, כי אתר של אמן שמרגיש
כמו חנות מאבד את מה שהביא אליו את המבקר מלכתחילה. שילוב מכירה באתר תוכן עובד רק כשהוא לא תופס את המקום הראשון.

מה שהיה קשה כאן

הקושי היה באיזון בין אמנות למסחר. אתר שמדגיש מדי את הצד המסחרי פוגע בתחושה, ואתר
שמתעלם ממנו מוותר על הכנסה אמיתית.

הפתרון היה בהיררכיה ולא בהסתרה: המוזיקה והתוכן קודמים תמיד, והאפשרות לרכוש או
להזמין נמצאת שם למי שמחפש אותה. מי שבא לשמוע לא נתקל בה, ומי שבא לקנות מוצא אותה
בלי מאמץ.

מה שלמדנו כאן

הפרויקט הזה מדגים משהו שנכון גם מחוץ לעולם המוזיקה: כשיש שני קהלים עם כוונות שונות,
הפתרון הוא לרוב היררכיה ולא הפרדה. אתר נפרד לכל קהל מפצל מאמץ ומבלבל. עבודות מגוונות בתיק שלנו נתקלו באותו מתח בין שני קהלים.

מה שעובד הוא סדר נכון באותו עמוד - הקהל הרחב קודם, הקהל המקצועי נגיש. שניהם מקבלים
את מה שהם צריכים, ואף אחד מהם לא מרגיש שהאתר לא נבנה בשבילו.

עוד נקודה: אצל אמן, האתר מתחרה ברשתות החברתיות על אותה תשומת לב. הוא לא ינצח אותן
בתדירות, והוא כן יכול לנצח אותן בעומק - מקום אחד שמרכז את הכל, שנשאר גם כשפוסט
נעלם, ושהאמן שולט בו במלואו. לכן ההמלצה בפרויקטים כאלה היא לא לבחור בין השניים
אלא להגדיר לכל אחד תפקיד: הרשתות לתדירות, האתר לעומק ולארכיון.