אתר עסקי לא נמדד בכמה הוא יפה אלא בכמה פניות הוא מייצר. בין השניים עומדת שרשרת שלמה של פרטים טכניים, וכל אחד מהם מאבד בדרך חלק מהאנשים.
אופטימיזציה היא העבודה על השרשרת הזאת. לא רק מהירות, אלא גם איך האתר מתנהג במובייל, כמה קל למצוא בו מה שמחפשים, וכמה פשוט להשאיר פרטים.
המאמר מסביר מה בודקים, באיזה סדר מתקנים, ואיך יודעים בסוף אם השיפור באמת שינה משהו או רק שיפר ציון בכלי מדידה.
מה זה אופטימיזציה לאתרים?
שיפור שיטתי של מה שקורה בין הכניסה לאתר לבין הפנייה. זה כולל מהירות טעינה, התנהגות במובייל, מבנה עמודים ברור, ותהליך המרה פשוט. כל אחד מהרכיבים משפיע על האחרים, ולכן עבודה על אחד בלבד לרוב לא משנה את התוצאה העסקית.
ההבחנה החשובה היא בין אופטימיזציה טכנית לאופטימיזציית המרה. הראשונה עוסקת בזמני טעינה ובקוד, השנייה בשאלה מה המבקר מבין ומה הוא עושה.
רוב העסקים משקיעים רק בראשונה, כי היא מדידה ויש לה ציון. השנייה משפיעה בדרך כלל יותר על מספר הפניות, אבל היא דורשת החלטות ולא רק תיקונים.
בפועל שתיהן קשורות. אתר שנטען לאט מאבד אנשים לפני שהם ראו את ההצעה, ואתר מהיר עם הצעה לא ברורה מאבד אותם מיד אחרי.
איך מזהים מה מאט את האתר?
מודדים לפני שנוגעים. פותחים כלי מדידה אחד, בודקים עמוד בית ועמוד שירות מרכזי במובייל, ומסתכלים על שלושת המדדים שגוגל מגדירה: זמן טעינת התוכן העיקרי, יציבות הפריסה ומהירות התגובה. הדוח מפרט מה בדיוק מעכב, בסדר יורד.
| המדד | מה הוא מודד | הגורם הנפוץ |
|---|---|---|
| טעינת התוכן העיקרי | מתי נראה הדבר הגדול בעמוד | תמונת כותרת כבדה |
| יציבות הפריסה | האם התוכן קופץ בזמן טעינה | תמונות בלי מידות מוגדרות |
| מהירות תגובה | כמה מהר האתר מגיב ללחיצה | סקריפטים של צד שלישי |
| זמן תגובת שרת | כמה זמן עד שהשרת עונה | אחסון חלש או בלי קאשינג |
השורה הראשונה מסבירה למה כדאי להתחיל מהתמונות. תמונת כותרת של שלושה מגה היא לבדה הסיבה לכך שהעמוד נראה ריק בשתי השניות הראשונות.
השורה השנייה היא מטרד שכולם מכירים. עמוד שהתוכן בו קופץ בדיוק כשלוחצים גורם ללחיצה על הדבר הלא נכון, וזה מרגיז מספיק כדי לגרום לעזיבה.
השורה השלישית נוגעת לפיקסלים ולכלי מעקב. כל סקריפט חיצוני מוסיף זמן, וכדאי לבדוק פעם ברבעון אילו מהם עדיין בשימוש ואילו נשארו שם משנה שעברה.
באיזה סדר מתקנים?
לפי יחס השפעה למאמץ. קודם תמונות, שהן העבודה הזולה ביותר עם ההשפעה הגדולה ביותר, אחריהן קאשינג ואחסון, אחר כך ניקוי סקריפטים ותוספים, ורק בסוף שינויים בקוד ובתבנית. הסדר הזה מייצר תוצאה נראית לעין כבר בשלב הראשון.
- מקטינים תמונות למידות התצוגה וממירים לפורמט מודרני
- מגדירים מידות לכל תמונה כדי למנוע קפיצות
- מפעילים קאשינג ובודקים שהאחסון מתאים לנפח
- מסירים סקריפטים ותוספים שאינם בשימוש
- דוחים טעינה של מה שלא נראה במסך הראשון
- רק בסוף נוגעים בתבנית או בקוד עצמו
שלב שש מופיע אחרון בכוונה. שינויים בתבנית הם היקרים ביותר והמסוכנים ביותר, ולעיתים קרובות מתברר שאחרי חמשת השלבים הראשונים כבר אין בהם צורך.
כדאי גם לבצע שלב אחד בכל פעם ולמדוד ביניהם. כשמשנים חמישה דברים ביום אחד ומשהו נשבר, אין דרך לדעת מה גרם לזה חוץ מלבטל הכול.
כשהאתר בנוי כך שכל שיפור דורש עקיפה, לפעמים עדיף להתחיל מחדש. בניית אתרים מקצועיים עם בסיס קל היא לעיתים זולה יותר מאשר שנתיים של תיקונים על תבנית שלא נבנתה לזה.
מה שונה במובייל?
כמעט הכול. רוב התנועה בישראל מגיעה מהטלפון, החיבור שם איטי יותר, המסך קטן והסבלנות קצרה. גוגל גם מדרגת לפי הגרסה הניידת ולא לפי המחשב, ולכן אתר שנראה מצוין בדסקטופ ואיטי בנייד נשפט לפי הגרסה החלשה.
- כפתורים גדולים מספיק ללחיצה עם אצבע
- טופס קצר, בלי שדות שאפשר למלא אחר כך
- מספר טלפון שניתן ללחיצה ישירה
- טקסט קריא בלי צורך להגדיל
- בלי חלונות קופצים שמכסים את המסך
השורה האחרונה חשובה גם לקידום. חלון קופץ שמכסה את התוכן מיד בכניסה נחשב לחוויה בעייתית, ובנוסף הוא פשוט מעצבן ומגדיל את שיעור העזיבה.
בטופס, כל שדה מיותר עולה בפניות. בדיקה פשוטה היא לשאול על כל שדה אם אי אפשר לברר אותו בשיחה הראשונה, ואם התשובה כן, הוא לא צריך להיות שם.
שווה גם לפתוח את האתר בטלפון אמיתי ולא רק בסימולציה. חצי מהבעיות במובייל מתגלות בשלוש דקות של גלילה בפועל, ולא בשום כלי מדידה.
איך משפרים את אחוז ההמרה?
מסירים חיכוך ומוסיפים בהירות. הצעה ברורה בחלק העליון, קריאה לפעולה אחת ולא ארבע, טופס קצר, והוכחה חברתית בקרבת נקודת ההחלטה. שיפור מאחוז המרה של אחוז לשניים מכפיל את מספר הפניות בלי להוסיף שקל לתקציב הפרסום.
המשפט האחרון הוא הסיבה שזה משתלם. הכפלת התנועה עולה כסף כל חודש מחדש, והכפלת אחוז ההמרה היא עבודה חד פעמית שממשיכה לעבוד.
מה שהכי מרוויח מזה הוא דווקא הפרסום הממומן. השאלה קידום ממומן בגוגל נענית אחרת לגמרי כשעמוד הנחיתה ממיר פי שניים, כי אז אותו קליק שווה כפול.
כדי לדעת מה לתקן, כדאי לצפות בהקלטות מסך ובמפות חום. עשר הקלטות מגלות בדרך כלל בדיוק איפה אנשים נתקעים, וזה מידע שאף דוח לא נותן.
מה מודדים ובאילו כלים?
ארבעה מקורות מספיקים כמעט לכל אתר. כלי מדידת מהירות אחד לפני ואחרי, Search Console למצב האינדוקס ולביטויים, אנליטיקס לתנועה ולהמרות, וכלי הקלטות ומפות חום להתנהגות בפועל. חשוב לבחור כלי מהירות אחד ולהיצמד אליו, כי כל כלי מודד קצת אחרת.
| הכלי | מה רואים | תדירות |
|---|---|---|
| מדידת מהירות | מדדי טעינה והמלצות | לפני ואחרי שינוי |
| Search Console | אינדוקס, ביטויים, שגיאות | שבועי |
| אנליטיקס | תנועה, עמודים, המרות | שבועי |
| הקלטות ומפות חום | איפה נתקעים בפועל | בעת בדיקת עמוד |
השורה השנייה היא זו שמגלה בעיות שקטות. עמודים שלא נכנסו לאינדקס, כתובות שנשברו ושגיאות סריקה לא מופיעות בשום מקום אחר, והן משפיעות ישירות.
כשהמדידה מסודרת, אפשר גם להשוות תקופות. שיפור שמראה עלייה בכניסות אורגניות ובמספר הפניות באותו חודש הוא ראיה, ולא הרגשה.
מכאן ממשיכים לעבודה שוטפת. קידום אתרים נשען בדיוק על התשתית הזאת, כי בלי אתר מהיר ומדיד גם התוכן הטוב ביותר מתקשה לעלות.
אילו טעויות מבטלות את העבודה?
ארבע. לרדוף אחרי ציון מושלם בכלי מדידה במקום אחרי פניות, למדוד בשלושה כלים שונים ולהתבלבל, לשנות חמישה דברים בבת אחת, ולעשות אופטימיזציה פעם אחת ולשכוח. אתר הוא מערכת חיה, וכל תוסף חדש יכול להחזיר אותו אחורה.
הראשונה שכיחה במיוחד. אפשר להשקיע שבועות בשביל להעלות ציון מ-88 ל-96 בלי שאף מבקר ירגיש הבדל, בעוד ששיפור הטופס היה מכפיל את הפניות באותו זמן.
הרביעית מסבירה למה אתרים מתדרדרים. תוסף שנוסף, תמונה שהועלתה בגודל מלא, סקריפט של קמפיין חדש, וכעבור חצי שנה האתר איטי כמו שהיה.
הפתרון הוא בדיקה רבעונית קצרה. שלושים דקות שבהן מודדים, בודקים תוספים ומסתכלים בקונסולה מספיקות כדי לשמור על מה שהושג.
שווה גם לקבוע מי אחראי על הבדיקה הזאת. באתרים שמתוחזקים בידי כמה אנשים, כל אחד מניח שמישהו אחר בודק, ובפועל אף אחד לא נכנס לשם עד שמשהו נשבר בגדול.
אפשר להשקיע חודש בשביל שמונה נקודות בציון מהירות, או שבוע בשביל להכפיל את אחוז ההמרה. רק אחד מהם מופיע בסוף בשורת ההכנסות.
אור פלתה, מנכ״ל U Digital Studio
שאלות ותשובות
מה זה אופטימיזציה לאתרים?
שיפור שיטתי של מה שקורה בין הכניסה לאתר לבין הפנייה: מהירות טעינה, התנהגות במובייל, מבנה עמודים ברור ותהליך המרה פשוט. הרכיבים משפיעים זה על זה, ולכן עבודה על אחד בלבד לרוב לא משנה את התוצאה העסקית.
מה בודקים קודם כשאתר איטי?
מודדים לפני שנוגעים. פותחים כלי מדידה אחד, בודקים עמוד בית ועמוד שירות מרכזי במובייל, ומסתכלים על זמן טעינת התוכן העיקרי, יציבות הפריסה ומהירות התגובה. הדוח מפרט מה מעכב, בסדר יורד לפי השפעה.
באיזה סדר מתקנים?
לפי יחס השפעה למאמץ: קודם תמונות, אחריהן קאשינג ואחסון, אחר כך ניקוי סקריפטים ותוספים, ורק בסוף שינויים בתבנית ובקוד. הסדר הזה מייצר תוצאה נראית לעין כבר בשלב הראשון ובעלות הנמוכה ביותר.
למה המובייל חשוב יותר?
כי רוב התנועה בישראל מגיעה מהטלפון, החיבור שם איטי יותר והסבלנות קצרה. בנוסף גוגל מדרגת לפי הגרסה הניידת ולא לפי המחשב, ולכן אתר שנראה מצוין בדסקטופ ואיטי בנייד נשפט לפי הגרסה החלשה שלו.
מה משתלם יותר, יותר תנועה או יותר המרה?
המרה, כמעט תמיד. שיפור מאחוז המרה של אחוז לשניים מכפיל את מספר הפניות בלי להוסיף שקל לפרסום. הכפלת תנועה עולה כסף כל חודש מחדש, והכפלת אחוז ההמרה היא עבודה חד פעמית שממשיכה לעבוד.
באילו כלים מודדים?
ארבעה מספיקים: כלי מדידת מהירות אחד לפני ואחרי, Search Console למצב האינדוקס ולביטויים, אנליטיקס לתנועה ולהמרות, וכלי הקלטות ומפות חום להתנהגות בפועל. חשוב להיצמד לכלי מהירות אחד, כי כל כלי מודד אחרת.
כמה זמן לוקח לראות תוצאה?
שיפורי מהירות נמדדים מיד אחרי הביצוע, ושיפורי המרה נראים תוך שבועיים עד חודש אם יש מספיק תנועה. השפעה על הדירוג האורגני איטית יותר וגלויה בדרך כלל אחרי חודש עד שלושה, תלוי בהיקף השינוי.
למה אתר חוזר להיות איטי אחרי שיפרנו?
כי אתר הוא מערכת חיה. תוסף שנוסף, תמונה שהועלתה בגודל מלא וסקריפט של קמפיין חדש מחזירים אותו אחורה תוך חצי שנה. הפתרון הוא בדיקה רבעונית של שלושים דקות שמודדת ובודקת מה השתנה.
