רוב תהליכי הקידום שאנחנו מקבלים לידיים אחרי שמישהו אחר עבד עליהם לא נכשלו בגלל חוסר עבודה. נעשתה שם המון עבודה, פשוט בסדר הלא נכון: נכתבו ארבעים מאמרים לפני שמישהו בדק שגוגל בכלל סורק את האתר, או נבנו קישורים לעמוד שיש לו תאום שמתחרה בו.
הצ'ק ליסט הזה הוא הסדר שאנחנו עובדים לפיו בפועל בכל פרויקט חדש. ארבעה שלבים, וכל שלב מניח את התשתית לזה שאחריו. אפשר לעבור עליו לבד או להעביר אותו למי שמטפל באתר, אבל לא כדאי לדלג על שלב כי הוא נראה טכני מדי – שם בדיוק נמצאות הבעיות שעולות הכי הרבה.
מה עושים בשלב ההכנה, לפני שנוגעים באתר?
לומדים את העסק ואת התחרות. מי הלקוח, מה הוא מקליד בגוגל כשהוא מחפש את מה שאתם מוכרים, מי כבר מדורג על הביטויים האלה, ומה יש לו בעמוד שלכם אין. השלב הזה נראה כמו דיבורים והוא זה שקובע אם החודשים הבאים יהיו ממוקדים או מפוזרים.
הטעות הנפוצה בשלב הזה היא לדלג עליו כי הוא לא מייצר תוצר שאפשר להראות. אין עמוד חדש, אין מאמר, אין דירוג שזז. מה שכן יש הוא רשימה מדויקת של מה שכדאי לעשות ומה לא, וזה בדיוק ההבדל בין חודשיים יעילים לחודשיים שיילכו לכיוון הלא נכון.
- מיפוי השירותים. מה בדיוק העסק מוכר, ואיזה מהם רווחי באמת
- מחקר מילות מפתח. לפי כוונת חיפוש ולא לפי נפח בלבד
- ניתוח מתחרים. חמישה עמודים שמדורגים ראשונים על הביטוי המרכזי, ומה יש בהם
- מצב פתיחה. דירוגים נוכחיים, תנועה נוכחית, מספר עמודים מאונדקסים
- הגדרת יעד. לא "להיות ראשונים" אלא כמה פניות בחודש, ומאיזה סוג
שווה להקדיש לזה שבוע. אנחנו לא מתחילים קידום אתרים בגוגל ללקוח בלי שהשלב הזה נסגר, כי בלעדיו כל החלטה בהמשך היא ניחוש.
מה בודקים בתוך האתר עצמו?
שכל עמוד יודע מה תפקידו. עמוד אחד, ביטוי ראשי אחד, כותרת H1 אחת שמכילה אותו, וטייטל שנכתב במיוחד ולא נגזר אוטומטית משם העמוד. זה נשמע בסיסי, וברוב האתרים שאנחנו נכנסים אליהם זה בדיוק מה שחסר בעשרות עמודים.
הבדיקה הזאת נעשית עמוד אחר עמוד ולא בסקירה כללית. באתר של עשרה עמודים זו עבודה של שעתיים. באתר של מאתיים עמודים מייצאים רשימה ועוברים על הטבלה, וזה עדיין משתלם, כי כל עמוד שנשאר בלי טייטל ייחודי הוא עמוד שמתחרה באחיו במקום לעזור לו.
| מה בודקים | תקין | בעייתי |
|---|---|---|
| H1 | אחד בלבד, מכיל את הביטוי הראשי | אין, או שלושה, או שהוא הלוגו |
| טייטל | עד 50 תווים + חתימת מותג | נגזר אוטומטית או זהה לעמוד אחר |
| תיאור עמוד | 140 עד 155 תווים, מנוסח לקליק | ריק, או משוכפל בכל האתר |
| מבנה כותרות | H2 לכל נושא, בלי דילוג רמות | H2 ואז H4, או הכל מודגש |
| אלט לתמונות | תיאור של 8 עד 15 מילים | ריק, או שם קובץ מהמצלמה |
| קישורים פנימיים | 3 עד 4 בגוף התוכן, עוגן נקי | אין, או "לחצו כאן" |
מה חייב להיות תקין בצד הטכני?
שגוגל תוכל להיכנס לאתר, לסרוק אותו ולהבין מה יש בו. קובץ רובוטס שלא חוסם, מפת אתר מעודכנת ומוגשת, תגית קנוניקל שמצביעה על העמוד עצמו, ואפס שגיאות סריקה. אלה לא שיפורים אלא תנאי סף, ובלעדיהם כל שאר העבודה פשוט לא נספרת.
- robots.txt לא חוסם את מה שצריך להיות מאונדקס, וגם לא חוסם את זחלני ה-AI
- מפת אתר XML קיימת, מעודכנת אוטומטית ומוגשת ב-Search Console
- HTTPS על כל האתר, בלי תוכן מעורב
- קנוניקל על כל עמוד, מצביע על עצמו
- שגיאות 404 פנימיות מטופלות, וכל כתובת שהוסרה מקבלת הפניה 301 ליעד רלוונטי
- מהירות נבדקת במובייל: LCP מתחת ל-2.5 שניות, CLS מתחת ל-0.1
- סכמות מותאמות לסוג העמוד, ותקינות בכלי הבדיקה
אתרים גדולים מוסיפים כאן שכבה נוספת: תקציב סריקה. אתר עם אלפי עמודי תגיות ריקים או גרסאות כפולות מפזר את הסריקה על מה שלא חשוב. בפרויקטים של בניית אתרים לחברות אנחנו סוגרים את זה כבר בשלב התכנון, כי אחר כך זה ניקוי ארוך.
בחנויות זה קריטי במיוחד. קטלוג עם פילטרים מייצר אינסוף כתובות שנראות שונות ומכילות אותו תוכן, ולכן קידום אתרי סחר מתחיל כמעט תמיד בהחלטה מה בכלל מאונדקס.
איך בונים את התוכן ובאיזה סדר?
מתחילים מהעמודים שמייצרים כסף. קודם עמודי השירות שמכוונים לביטויים מסחריים, ורק אחר כך המאמרים שתומכים בהם ומקשרים אליהם. הסדר ההפוך, שבו כותבים חמישים מאמרים לפני שעמוד השירות מסודר, הוא הטעות שאנחנו רואים הכי הרבה אצל מי שהתחיל לבד.
סדר העדיפויות הזה מרגיש לא אינטואיטיבי, כי עמודי השירות פחות כיפיים לכתוב ממאמרים. אבל עמוד שירות מסודר הוא מה שהופך את כל התנועה שתגיע בהמשך לפניות, ובלעדיו המאמרים ישלחו אנשים לעמוד שלא יודע למכור.
שווה גם לתכנן מראש לאן כל מאמר יקשר. מאמר שנכתב בלי לדעת איזה עמוד שירות הוא מחזק נוטה לקשר לאן שנוח, ובסוף השנה מגלים שהעמוד החשוב ביותר באתר קיבל שני קישורים פנימיים בסך הכל.
לכל עמוד תוכן יש שלוש חובות: לענות על השאלה שבגללה הגולש הגיע, לעשות זאת בפסקה הראשונה, ולהוביל לפעולה. מאמר שעונה מצוין ולא מציע שום צעד הבא הוא תנועה בלי תוצאה.
כמה תוכן צריך
פחות ממה שנהוג לחשוב, ובאיכות גבוהה יותר. מאמר אחד טוב בחודש שמכסה נושא במלואו עדיף על ארבעה מאמרים שטחיים. גוגל מודדת אם העמוד ענה על השאלה, לא כמה עמודים פרסמתם החודש.
מה מודדים ואיך יודעים שזה עובד?
לא בדירוגים לבדם. דירוג הוא אמצעי, והמדדים שקובעים הם תנועה אורגנית, כמה פניות היא ייצרה, ומאילו עמודים בדיוק. אתר יכול לעלות בדירוגים על עשרות ביטויים ולא לייצר פנייה אחת, וזה סימן ברור שהביטויים נבחרו לא נכון מלכתחילה.
חשוב לקבוע את נקודת הפתיחה לפני שמתחילים. בלי צילום מצב של הדירוגים והתנועה ביום הראשון, אין דרך להוכיח שיפור בעוד חצי שנה, ואפשר יהיה רק לטעון אותו. צילום מסך אחד מ-Search Console בתחילת הדרך פותר את זה.
| מדד | איפה | תדירות |
|---|---|---|
| הופעות וקליקים אורגניים | Search Console | שבועית |
| ביטויים במיקום 8 עד 20 | Search Console | חודשית |
| תנועה אורגנית לפי עמוד | GA4 | חודשית |
| פניות ממקור אורגני | GA4 עם המרה מוגדרת | חודשית |
| שגיאות סריקה ואינדוקס | Search Console | חודשית |
| Core Web Vitals | Search Console, דוח חוויית עמוד | רבעונית |
הדוח החשוב ביותר הוא זה שמצליב בין העמודים שקיבלו תנועה לבין העמודים שייצרו פנייה. הוא כמעט תמיד מפתיע, והוא זה שאומר על מה להשקיע בחודש הבא.
צ'ק ליסט לא הופך אף אחד למקדם אתרים. הוא רק מונע מהחודשיים הראשונים ללכת לפח.
אור פלתה, מנכ״ל U Digital Studio
שאלות ותשובות
מה השלב הראשון בקידום אתרים?
מחקר, לא כתיבה. לפני שנוגעים באתר צריך לדעת מה הלקוחות מקלידים בגוגל, מי כבר מדורג על הביטויים האלה ומה מצב הפתיחה של האתר. השלב הזה לוקח כשבוע ומונע חודשיים של עבודה בכיוון הלא נכון.
כמה מילות מפתח לשים בעמוד אחד?
ביטוי ראשי אחד, ולצידו וריאציות טבעיות שלו. שני ביטויים ראשיים באותו עמוד מבלבלים את גוגל לגבי מה העמוד, ושני עמודים שמכוונים לאותו ביטוי מחלישים זה את זה. הכלל הוא עמוד אחד, כוונת חיפוש אחת.
האם צריך לבדוק מהירות בדסקטופ או במובייל?
במובייל. גוגל מדרגת לפי הגרסה הניידת, ורוב התנועה בישראל מגיעה מהטלפון. הציון בדסקטופ כמעט תמיד גבוה יותר ולכן מטעה. היעדים הם LCP מתחת לשתי שניות וחצי ו-CLS מתחת לעשירית.
כמה קישורים פנימיים לשים בעמוד?
שלושה עד ארבעה בגוף התוכן של מאמר באורך רגיל. חשוב לא פחות שהעוגן יהיה ביטוי נקי שעומד בפני עצמו ולא "לחצו כאן", ושכל קישור לאותו עמוד ישתמש בניסוח אחר כדי שהדפוס לא ייראה אוטומטי.
כמה זמן לוקח עד שרואים תוצאות מהצ'ק ליסט?
תיקונים טכניים כמו אינדוקס או טייטל יכולים להשפיע תוך שבועות. שיפור דירוג משמעותי לוקח שלושה עד שישה חודשים באתר קיים, ותשעה עד שנים עשר באתר חדש בתחום תחרותי. אין דרך לקצר את זה בתקציב.
מה זה תקציב סריקה ולמי זה רלוונטי?
זו כמות העמודים שגוגל טורחת לסרוק באתר שלכם בפרק זמן נתון. באתר של עשרים עמודים זה לא רלוונטי. באתר עם אלפי עמודי תגיות ריקים, עמודי חיפוש פנימיים או גרסאות כפולות של אותו מוצר, הסריקה מתפזרת על מה שלא חשוב ועמודים אמיתיים נסרקים לעיתים רחוקות.
מה עושים עם עמודים ישנים שכבר לא רלוונטיים?
שלוש אפשרויות, לפי המצב. עמוד שיש לו תנועה או קישורים נכנסים עדיף לעדכן. עמוד שאין לו כלום ואין לו תחליף אפשר להסיר ולהחזיר 410. עמוד שיש לו יורש טבעי מקבל הפניה 301 אליו. מה שאסור הוא להשאיר אותו כמו שהוא ולקוות.
כל כמה זמן חוזרים על הצ'ק ליסט?
פעם ברבעון לבדיקה מלאה, ואחרי כל שינוי גדול באתר. מעבר לתבנית חדשה, הוספת חנות או שינוי מבנה כתובות הם בדיוק הרגעים שבהם נשברים דברים בשקט. הבדיקות הטכניות לוקחות שעה ומגלות בעיות שאף אחד לא היה שם לב אליהן במשך חודשים.
