מהירות אתר הפכה לנושא שמדברים עליו הרבה ומטפלים בו מעט. הסיבה היא בדרך כלל שהדיון מתחיל בכלי מדידה ובציון צבעוני, ולא בשאלה מה בעצם איטי ולמה.
בפועל, ברוב האתרים שאנחנו בודקים אותם ארבעה גורמים מסבירים את רוב הפער, וכולם ניתנים לזיהוי בתוך חצי שעה. השאר, כולל רוב העצות שמופיעות בפורומים, משפיע הרבה פחות.
המאמר מסביר מה בדיוק נמדד, איך מזהים מה איטי, ומה סדר הטיפול שמחזיר את ההשקעה מהר ביותר.
למה מהירות משפיעה על הדירוג?
בשני מסלולים נפרדים. הראשון ישיר: גוגל מודדת את חוויית העמוד כחלק מהאיתותים שהיא שוקלת, ואתר איטי מקבל ציון נמוך יותר. השני עקיף וחזק יותר: גולש שנוטש לפני שהעמוד נטען חוזר לתוצאות, וזה איתות התנהגותי שלילי מובהק.
המסלול השני הוא זה שמשפיע יותר בפועל. גוגל אמרה בעצמה שמהירות היא איתות משני, ובאותה נשימה היא מודדת אם הגולש קיבל את מה שחיפש. אתר שלא נטען בזמן לא הספיק לתת לו כלום.
יש גם השפעה על תקציב הסריקה באתרים גדולים. שרת איטי מאט את קצב הסריקה, ולכן עמודים חדשים מתגלים לאט יותר. בקטלוג של אלפי מוצרים זה מתורגם לשבועות של עיכוב.
ולבסוף, ההשפעה הישירה ביותר: מהירות משפיעה על שיעור ההמרה. אתר שנטען מהר מייצר יותר פניות מאותה כמות תנועה בדיוק, וזה נמדד בכסף ולא בציון.
מה בדיוק נמדד?
שלושה מדדים שבודקים דברים שונים לגמרי. LCP מודד כמה זמן עובר עד שהאלמנט הגדול בעמוד מוצג. INP מודד כמה מהר העמוד מגיב ללחיצה. CLS מודד כמה אלמנטים קופצים ממקומם בזמן הטעינה. כל אחד מהם נגרם מסיבה אחרת ומתוקן אחרת.
| המדד | מה נמדד | היעד | הגורם הנפוץ |
|---|---|---|---|
| LCP | מתי מוצג האלמנט הגדול | מתחת ל-2.5 שניות | תמונה כבדה בראש העמוד |
| INP | מהירות תגובה ללחיצה | מתחת ל-200 מילישניות | יותר מדי סקריפטים |
| CLS | יציבות הפריסה | מתחת ל-0.1 | תמונות בלי מידות מוגדרות |
| TTFB | זמן תגובת השרת | מתחת ל-800 מילישניות | אחסון או היעדר קאשינג |
השורה השלישית היא זו שהכי קל לתקן והכי מרגיזה את הגולשים. תמונה שנטענת ודוחפת את הטקסט למטה בדיוק כשמישהו התחיל לקרוא היא חוויה שכולנו מכירים, והפתרון הוא פשוט להגדיר לה רוחב וגובה.
השורה האחרונה אינה חלק ממדדי חוויית העמוד הרשמיים, והיא הבסיס לכולם. שרת שמגיב לאט מאחר את כל השאר, ואי אפשר לפצות על כך בשום אופטימיזציה בצד הדפדפן.
איך מזהים מה בדיוק איטי?
מריצים בדיקה במובייל ומסתכלים על שני חלקים: אילו מדדים נכשלו, ואיזה קובץ ספציפי אחראי. הכלי מציג את התמונה הכבדה ביותר, את הסקריפט שחסם את הטעינה, ואת זמן תגובת השרת. שלושת אלה מכוונים ישירות למה שצריך לתקן ראשון.
חשוב להריץ את הבדיקה כמה פעמים ולא פעם אחת. תוצאה בודדת מושפעת מעומס רגעי, ושלוש בדיקות ברצף נותנות תמונה יציבה יותר.
כדאי גם להסתכל על נתוני השדה ולא רק על נתוני המעבדה. הבדיקה החד פעמית מריצה סימולציה, ונתוני השדה מגיעים מגולשים אמיתיים בחיבורים אמיתיים, והם מייצגים טוב יותר את מה שקורה בפועל.
מקור נוסף ששווה לפתוח הוא דוח חוויית העמוד ב-Search Console. הוא מציג את המדדים על פני כל האתר ולא על עמוד בודד, ומקבץ עמודים דומים יחד. כך רואים אם הבעיה היא בעמוד אחד או בתבנית שלמה, וזו הבחנה שמשנה לגמרי את היקף התיקון.
בפועל, ברוב האתרים התשובה היא תבנית. כשכל עמודי המוצר או כל המאמרים נכשלים באותו מדד, אין טעם לטפל בעמוד אחד, וצריך לתקן את הרכיב המשותף שמשרת את כולם.
ובכל מקרה, מודדים במובייל. הציון בדסקטופ כמעט תמיד גבוה יותר בכמה עשרות נקודות, והוא לא מייצג את המכשיר שרוב הגולשים בישראל מגיעים ממנו.
מה מתקנים קודם?
את התמונות, כמעט תמיד. הן הגורם מספר אחת ברוב האתרים והתיקון שלהן זול ומהיר: שינוי גודל למה שבאמת מוצג, המרה לפורמט מודרני, וטעינה עצלה לכל מה שמתחת לקו הקיפול. שלושת אלה יחד לוקחים כשעה ומשנים את המשקל בעשרות אחוזים.
- תמונות. שינוי גודל, דחיסה, פורמט מודרני, טעינה עצלה
- קאשינג ברמת עמוד מלא. הופך עמוד שנבנה מחדש לקובץ מוכן
- סקריפטים חיצוניים. להסיר את מה שלא בשימוש, לדחות את השאר
- גופנים. להגביל למשקלים שבאמת בשימוש
- אחסון. אם זמן התגובה גבוה, שום דבר אחר לא יפצה
- תבנית ותוספים. הכי משמעותי והכי יקר לשנות
הפריט השלישי מפתיע הרבה בעלי אתרים. תוסף צ׳אט, כלי מפות חום ופיקסלים של פלטפורמות פרסום טוענים כל אחד קוד מדומיין חיצוני, ובאתר עם שישה כאלה הם לבדם מסבירים חלק ניכר מהאיטיות.
הפריט האחרון הוא זה שמצדיק לפעמים בנייה מחדש. כשהאתר יושב על תבנית כבדה ועשרים תוספים, בניית אתרים על תשתית נקייה זולה יותר משנתיים של אופטימיזציה על מבנה שלא נועד לזה.
מה משתנה בחנות מקוונת?
המשוואה נעשית קשה יותר בשלושה מובנים שונים. אי אפשר להשתמש בקאשינג מלא על עמודי העגלה והתשלום, יש בחנות פי כמה תמונות מאשר באתר תדמית, והקטלוג מייצר עמודים דינמיים חדשים בכל סינון. לכן חנות מהירה דורשת החלטות מבניות כבר בשלב האפיון, ולא אופטימיזציה בדיעבד.
מה שכן אפשר לעשות: להוציא מהקאשינג רק את מה שחייב, לדחוס תמונות מוצר באופן שיטתי בכל הקטלוג, ולהגביל את מספר המוצרים שנטענים בעמוד קטגוריה אחד.
בחנויות יש גם רווח מהיר במיוחד: תמונות המוצר. הן חוזרות בכל עמוד קטגוריה ובכל תוצאת חיפוש, ולכן דחיסה שלהן משפרת עשרות עמודים בבת אחת ולא עמוד בודד.
וכשהחנות איטית, זה משפיע גם על עלות הפרסום. עמוד נחיתה איטי מקבל ציון איכות נמוך יותר, וזה מייקר כל קליק, כך שהעבודה על המהירות מחזירה את עצמה גם בערוץ הממומן.
מה לא שווה את הזמן?
רדיפה אחרי ציון מושלם בכלי המדידה. ההבדל בין ציון תשעים לתשעים ותשע כמעט לא מורגש לגולש אמיתי, ולעיתים קרובות הוא דורש להסיר אלמנטים שמייצרים המרות בפועל. מעל תשעים במובייל זה כבר הישג מצוין שרוב האתרים רחוקים ממנו, ומעבר לנקודה הזאת התשואה יורדת מהר מאוד.
גם מיזעור ידני של קוד כמעט לא שווה. תוסף קאשינג טוב עושה את זה לבד, וההפרש בין מיזעור אוטומטי לידני מסתכם במילישניות בודדות.
מה שכן שווה תמיד הוא מדידה חוזרת אחרי כל שינוי משמעותי. תוסף חדש, סליידר שנוסף לעמוד הבית או עדכון תבנית יכולים למחוק חודשי עבודה, ובלי מדידה זה מתגלה רק כשהתנועה כבר ירדה.
וכדאי לזכור את הפרופורציה. מהירות היא תנאי סף ולא יתרון תחרותי: היא לא תדרג עמוד שהתוכן שלו חלש, אבל היעדרה תעצור עמוד טוב. בעבודת קידום אתרים אורגני בגוגל היא בסיס שמאפשר לכל השאר לעבוד.
בסופו של דבר, זה שיקול עסקי ולא רק טכני. חברת שיווק דיגיטלי שמנהלת גם קמפיינים וגם אורגני רואה את ההשפעה בשני הערוצים, וזו הסיבה שהמהירות נכנסת לסדר העדיפויות מוקדם ולא בסוף.
אף אחד לא עזב אתר כי הציון שלו היה 92 ולא 100. הרבה אנשים עזבו כי הוא נטען שבע שניות.
אור פלתה, מנכ״ל U Digital Studio
שאלות ותשובות
מה נחשב מהירות טעינה טובה?
היעדים הרשמיים הם LCP מתחת לשתי שניות וחצי, INP מתחת למאתיים מילישניות, ו-CLS מתחת לעשירית. במונחי ציון, מעל תשעים במובייל הוא הישג מצוין ורוב האתרים רחוקים ממנו. חשוב למדוד במובייל ולא בדסקטופ, שם הציון מחמיא.
מה הכי משפיע על מהירות האתר?
התמונות, כמעט בכל אתר שאנחנו בודקים. שינוי גודל למה שבאמת מוצג, המרה לפורמט מודרני וטעינה עצלה למה שמתחת לקו הקיפול לוקחים כשעה ומורידים את משקל העמוד בעשרות אחוזים בלי לגעת בעיצוב או בתוכן.
מה זה LCP?
המדד שמודד כמה זמן עובר עד שהאלמנט הגדול ביותר בעמוד מוצג, ברוב האתרים התמונה בראש העמוד. היעד הוא מתחת לשתי שניות וחצי במובייל. זה המדד המשפיע ביותר מבין מדדי חוויית העמוד, ולכן גם המקום שהכי משתלם לטפל בו.
למה העמוד קופץ בזמן הטעינה?
זה מדד CLS, והוא נגרם כמעט תמיד מתמונות בלי רוחב וגובה מוגדרים, או מבאנרים שנטענים באיחור ודוחפים את התוכן. זו התקלה הכי קלה לתיקון והכי מרגיזה את הגולשים, כי היא קורית בדיוק כשמישהו התחיל לקרוא.
כמה משפיע האחסון על המהירות?
מאוד. זמן תגובה איטי של השרת מאחר את כל שאר שלבי הטעינה, ואי אפשר לפצות עליו בשום אופטימיזציה בצד הדפדפן. אם זמן התגובה גבוה, הבעיה היא באחסון או בהיעדר קאשינג, וכל שעה שמושקעת בדחיסת תמונות לא תשנה אותו.
האם מהירות משפיעה על הדירוג בגוגל?
כן, בשני מסלולים. הישיר הוא שגוגל מודדת את חוויית העמוד כחלק מהאיתותים. העקיף, והחזק יותר, הוא שגולש שנוטש לפני שהעמוד נטען חוזר לתוצאות, וזה איתות התנהגותי שלילי. בנוסף, אתר איטי נסרק לאט יותר.
למה חנות מקוונת קשה יותר להאצה?
כי אי אפשר להשתמש בקאשינג מלא על עמודי העגלה והתשלום, יש בה פי כמה תמונות, והקטלוג מייצר עמודים דינמיים בכל סינון. הרווח המהיר ביותר שם הוא דחיסת תמונות מוצר, כי הן חוזרות בעשרות עמודי קטגוריה ותוצאות חיפוש.
כדאי לרדוף אחרי ציון 100?
לא. ההבדל בין תשעים לתשעים ותשע כמעט לא מורגש לגולש אמיתי, ולעיתים הוא דורש להסיר אלמנטים שמייצרים המרות. מה ששווה תמיד הוא מדידה חוזרת אחרי כל שינוי משמעותי באתר, כי תוסף חדש יכול למחוק חודשי עבודה.
